לעמוד בתור בסבלנות, להנהן בנימוס לעובר אורח, להגיב באמפתיה לאדם באמצע דו שיח – סביר להניח שעבור כולנו, מדובר בהרגלים חברתיים טבעיים למדי, אך בפועל – את כולם פיתחנו מגיל צעיר.

בעוד שחלק ניכר מהיכולות שלנו לנווט במגוון מצבים חברתיים נובע מלמידה והתבוננות, יש עדיין מגוון גישות פרו-אקטיביות שנוכל לנקוט כדי לסייע לילדים שלנו לרכוש מיומנויות חברתיות שונות ברמה טובה יותר, כך שישמשו אותם באופן הטבעי ביותר. הנה הם לפניכם.

1. פיתוח הדמיון

לא חייבים להשקיע בשלל תלבושות או אביזרים – לשם כך בדיוק נועדו משחקי הדמיון. לפעמים השטיח בחדר המשחקים יכול להפוך לאי של הרפתקאות, שולחן סלון יהפוך למשרד מאובזר היטב והמרפסת לטרמינל הסעות משוכלל. תוכלו להעמיד פנים שאתם מנהלים יחד מסעדה, בית ספר או חנות מכל סוג, וללוות את הפעילות בהכוונה מודרכת מצידכם. כך למשל, אם תבחרו לשחק במסעדה, תנו לילדים מספיק זמן כדי להקים את הסצנה המדוברת ולהקצות תפקידים: מי יהיה השף, מי המלצר, מי הלקוחות וכדומה. לאורך זמן המשחק תוכלו לסייע לילדים להתנסות בשלל הזדמנויות לפתור קונפליקטים, ליישב אתגרים בשיתוף פעולה ולעבוד יחד כדי ליצור אווירה טובה ומקצועית ב"מסעדה".

אם המשחק כולל יותר מילד אחד, תוכלו בתור המבוגרים שבחבורה לנתב את הסיטואציה כך שתסייעו לכל הילדים להשתתף – להטיל עליהם משימות, לשאול אותם שאלות הקשורות למשחק או להקצות להם תפקידים שונים במערך המסעדה הכולל.

המפתח, במקרה של משחק עם כמה ילדים, הוא לאפשר להם לנהל משא ומתן ביניהם ולספק להם את הסביבה הפורה ביותר לפתרון בעיות.

2. יצירת מרחב והזדמנות למשחק חופשי

משחק דמיוני מודרך הוא דרך נהדרת לפתח מיומנויות חברתיות אצל ילדים, אך יש שלל כלים שילדים יכולים לקבל דווקא מזמן משחק חופשי, שאינו מובנה, ללא הפרעות.

שנות הילדות המוקדמת הם זמן מצוין ללמוד דרך משחק וחיקוי, ואם אתם מתגוררים במקום שבו יש ילדים נוספים – פשוט תנו להם לצאת ולשחק איתם, ופקחו על הנעשה מרחוק. הנטייה הטבעית שלנו כמבוגרים היא לבנות את סביבת המשחק ואף להניע אותה בהתאם למה שאנחנו חושבים שנכון, אך בפועל הילדים יכולים לפתח סביבה חברתית בריאה והרמונית באופן טבעי.

זה אולי נשמע קצת מוזר, בייחוד לאור העובדה שאנחנו דנים בדרכים פעילות לקדם את ההתפתחות החברתית של ילדינו, אך זה לגמרי בסדר לפעמים לקחת צעד אחורה ולתת לילדים לעבד באופן טבעי מצבים חברתיים. תהליך למידה כולל פעמים רבות את החופש לעשות טעות וללמוד ממנה, כך שמומלץ בחום לעמוד בדחף להתערב – גם אם נראה שהאינטראקציה החברתית לא נראית מושלמת בתחילה.

3. זיהוי רגשות בזמן אמת ויצירת מודל תקשורת חיובי

ילדים מצוידים במגוון יכולות טבעיות לזיהוי רגשות. עם זאת, יש ילדים שיש להם ניסיון מוגבל בפתרון איכותי של בעיות וילדים אחרים שמתקשים בדיבור וביכולות שפה – זה המקום בו אנחנו כמבוגרים יכולים להשתלב ו"לדגמן" מיומנויות חברתיות נדרשות.

אם, למשל, תגידו: "תסתכל על הפנים של יעל, אני חושב שהיא נראית עצובה כי אני רואה דמעות ואני רואה שהיא הפסיקה לחייך". כשאתם אומרים משפט כזה, אתם מצביעים בפני הילד על תגובות והתנהגויות ספציפיות ובכך מסייעים לו לדעת מה לחפש, בלי קשר לניסיון שלהם או לפרשנות האישית שלהם.

וזה עובד גם הפוך: כשאתם מבחינים בהתנהגות חברתית חיובית, ציינו זאת באופן מילולי ובקול, למשל כך: "אני רואה שעידן וגילי חולקים כדור!" או: "תמר ועדי עושות תורניות במגלשה, איזה יופי שהן משחקות יחד".

ההכרה הזו, וההצבעה גם על התנהגויות חברתיות שלנו נראות מובנות מאליהן, היא דרך מצוינת לגרום לילדים להתבונן בהתנהגויות חברתיות חיוביות או מומלצות פחות, וללמוד מהן.

4. זכרו: לכל ילד האישיות והמזג המיוחדים לו

לצד זיהוי גלוי וברור של התנהגויות תקשורתיות חיוביות והצבעה על רגשות שונים בזמן אמת, חשוב לזכור כי כל ילד הוא מיוחד ושונה ולכן יש לו את ההעדפות המיוחדות לו (כמובן, כל עוד הוא לא פוגע בעצמו או באחרים) – ועלינו לכבד את זה.

ילד שמתקרב לזולת לאט יותר, עלול להיראות לא ידידותי בהשוואה לילד שקל לו להתחבר – אך הצורך של שניהם להתחבר זהה לחלוטין. לכן חשוב שנכיר את החוזקות של ילדינו, את האתגרים וגם את המזג הייחודי להם.

לכן, לא מומלץ לשדל ילד מופנם להתקרב יתר על המידה לסביבה אם הוא לא עושה זאת באופן טבעי. כיצד תוכלו לעזור לו? למשל, על ידי כך שתאמרו: "זה באמת חכם מצידך לעמוד מאחור ולהסתכל לפני שאתה מצטרף לקבוצה. ככה תהיה מוכן יותר כשתצטרף אליהם".

5. קראו יחד סיפורים ודונו בהם

לפעמים, הפעילויות הפשוטות ביותר הן גם הטובות ביותר לעידוד התפתחות חברתית – סיפור סיפורים משותף זו פעילות נהדרת לכך. קריאה משותפת ולאחר מכן קיום דיון ספונטני כדי לדון במה שקראתם זו דרך מצוינת לפתח מיומנויות חברתיות, פשוט על ידי התבוננות במהלך הסיפורי של הדמויות ביצירה. תוכלו לדבר על האירועים ועל הדמויות, להתבונן בבחירות שלהם, בדברים המצחיקים שהם אמרו ועשו או בדרכים בהם הם ניהלו אתגרים שניצבו למולם, כמו גם באינטראקציות החברתיות שהיו להם לאורך העלילה. הדיון צריך להיערך בהתאם לגיל והבשלות של הילד.

6. דעו למה לצפות

ממש כשם שהמזג והאופי שלהם שונה, כך יש ציפיות חברתיות שונות בגילאים שונים. תינוק רך בגיל הינקות לא אמור לנהל דו שיח על רגשות של אחרים, ממש כפי שלא נצפה מילד בגיל היסודי להתעלם בבוטות מבכי של חבר. לכן, אחת הדרכים הטובות ביותר כדי לסייע לילדינו להתפתח חברתית טוב יותר היא גם לדעת למה לצפות בפן הרגשי.